דפים

יום חמישי, 28 בספטמבר 2017

לעצב מכל הלב - פרק שני

אחרי שהכרתם את החלל הציבורי בדירת הבנות של "ילדים בסיכוי",
אתם מוזמנים בשמחה לחלל הפרטי.


החלל ובו החדרים הפרטיים של הבנות.
ארבעה חדרים
שמונה בנות
שתי בנות בכל חדר.
ישבנו עם כל בת כדי להכיר אותה ולהקשיב לחלומותיה.
אני אוהבת טורקיז מרגיע. ואבסטרקטי.
אני חולמת על וורוד עתיק. ורומנטי.
אני אוהבת סגול.
אני רוצה צבעים טבעיים.

היה לנו מאוד חשוב להיות קשובות לחלומות של הבנות ולהגשים אותם.
היה לנו מאוד חשוב לתת לדירה הרגשה ומראה של בית.
היה לנו חשוב לתת לכל חדר שפה ייחודית ושונה מכל החדרים האחרים כדי לא ליצור אווירה של פנימיה.
רצינו מראה הרמוני, אבל לא תחושה של "סטיות",
רצינו להעניק להן תחושת חמימות, הכלה ואם אפשר אז גם... פינוק.
ואתם זוכרים שאת כל המטרות הללו אנחנו צריכות להגשים רק באמצעות תרומות?
אז...
החדר הסגול הוא הגשמת חלום של שתי בנות שמאוד אוהבות סגול ומאוד רצו חדר רך, ביתי ונשי.
בעזרת תרומה נהדרת הצלחנו אפילו להחליף בחדר הזה את הפרקט המתקלף שהיה בו קודם.
והפרקט בשילוב הוילונות העדינים ושאר פריטי הטקסטיל מעניקים לחדר תחושה רכה וחמימה.

פרקט מקסים והרבה סגול
פסים על הקיר- תנסו את זה בבית..:)
ויש גם שידה לתוספת אחסון ו... פרחים משמחים
אני מאוד אוהבת טורקיז. עמוק כזה. ולא מתנצל.
ואני מאוד אוהבת אבסטרקט.
ובכלל,
השיחה איתה היתה מרתקת. בחורה מלאת חוכמת חיים ועומק, יודעת מה היא רוצה וגם יודעת לבטא את זה בצורה מדוייקת.
ניסינו לתרגם את רצונותיה לצבעים ולצורות.
צבענו את החדר בצבע בסיס תכלת בהיר בהיר ועדין ואז יצרנו את המשולשים בטורקיז, צהוב ואפור סגלגל.
בחרנו מצעים תואמים, וילון ומשפט השראה שגם הוא חלק מהגשמת החלום.
והנה החדר לפניכם:
השראה.
לדאוג שהדבר הראשון שרואים כשפוקחים את העיניים יהיה מה שנותן כיוון וכוחות.
משפט השראה על הקיר. הגשמת חלום.
האמת? אני אוהבת הכל.
אני בעיקר אוהבת צבעים טבעיים ותחושת פשטות.
ואז היא הראתה לי את הרישומים הנהדרים שהיא מציירת ביד אומן ובנפש עדינה.
והבנתי.
החדר ישקף טבעיות, רעננות, עדינות וצמיחה.
בחרנו בצבע ירוק-ירק, וכיוונו לדעת גדולים...:) זה הצבע שנבחר לצבע השנה על ידי חברת פנטון העולמית.
צבענו את קיר הדגש ועוד מעט משני הקירות הניצבים, כדי להעניק תחושת חיבוק.
הוספנו תמונות וטקסטיל ו...
הנה החדר לפניכם:
ירוק טבעי ורענן וצביעה עוטפת ומחבקת
מדהים שאפילו תרומת התמונות כל כך התאימה.
כמה סייעתא דשמיא היתה בתהליך הזה. זה לא יאומן. בעצם, זה כן יאומן. אתם רואים. לא?
ירוק, עץ טבעי וטקסטיל
ירוק. מרגיע.
אני אוהבת ורוד עתיק. כזה רומנטי, נשי.
ואז היא הראתה לי את תמונות הבדים שהיא יצרה בעצמה, את שילובי הצבעים והמרקמים.
וגם... שיתפה אותי בכך שמעולם לא ישבה בשולחן שבת בבית.
רק בפנימיות. או בבתי מלון כשזכתה להתארח על ידי עמותות שונות.
ונחמץ לי הלב.
ורציתי לפנק. ולפאר את החדר בטפט ו... לא. אין אפשרות להשיג תרומה של טפטים.

אז שבלונה מהממת שתדמה טפט? לא. זו עבודה מורכבת מידי.
אז...
צבענו את החדר בורוד עתיק עדין ומוקה בהיר בהיר, על קיר המוקה הוספנו פס צבע בורוד עתיק כהה יותר והוספנו משרביה עגולה ומדבקות פרחים ורודות.
שיהיה הכי קרוב לחלומות.
ורודים בשני טונים שונים,מוקה עדין, מדבקות קיר ושדרוג השידה באמצעות וואשי טייפ
ואפילו התוכי ורוד...:)
משרביה ומדבקות קיר
וסוף סוף תמונות הבדים קיבלו מקום של כבוד.
קיבלו בית.

תמונות הבדים שהיו נקודת המוצא לצבעוניות החדר כולו
כמובן, שזכינו בסיום מרגש של הפרויקט בערב הוקרה שהתקיים בבית טמבור.
עם רחלי מהדירה, שושי- אחראית הדירה והשותף המרכזי שלי- אלקנה, בני היקר
ואתם זוכרים שהכל הכל עוצב באמצעות תרומות?
טמבור תרמו את הצבעים וחומרי הגמר
ביתילי תרמו את השידה הלבנה
מרקוס דנה מרשת חנויות דנה ברמת גן תרם את כיסויי המיטה, המצעים, הכריות והשטיחונים
קורין שפירא מאירופה דקור תרמה את הווילונות גם לכל החדרים. ולא נחה עד שמצאה ווילון שיתאים לכל חדר.

מירב מוואלי תרמה את מדבקות הקיר.
אירה מאלברו פרקטים תרמה את הפרקט לחדר הסגול.
ועוד חברות פייסבוק רבות הוסיפו את תרומתן: כרמי אור, יעל יקואל קוק ועוד רבות וטובות שבטח שכחתי את שמן. ומעל כולן, דפנה אדרעי המקסימה שנרתמה במלוא הכוחות ושידכה לי תורמים רבים, הובלות וגם המון עצות.
תודה לעמיחי ולד שהתקין הכל בכישרון רב ולאלקנה, בני היקר, שסייע בצביעה, ברעיונות, וגם- בהתקנות.

לא נותר לי אלא לאחל לבנות הדירה חיים מאושרים בדירה שהפכה לבית 

וחיים מאושרים בביתן הקבוע שיזכו לבנות בעז"ה לעצמן ולשכן בו משפחה שמחה ומאושרת.
ולכם, קוראי הבלוג הנאמנים,
מתרגשת להעלות את הפוסט הזה, על הנתינה הכל כך מיוחדת הזו, דווקא בערב יום הכיפורים
ומאחלת לכם ולי
שנה מלאה בטוב ובהענקה
שנה מלאה בשמחה ובשליחות
שנה מתוקה ומלאה בבריאות
שנה טובה
וגמר חתימה טובה!



שלכם,
אורית


צילום:
רותם שמואלי
אורית לוי


יום שני, 11 בספטמבר 2017

לעצב מכל הלב- פרק ראשון

הסיפור של הדירה הזו התחיל כבר לפני כמעט שנתיים.
מגזין בית ונוי ועמותת ילדים בסיכוי החליטו לעצב מחדש את כל שלושים הדירות של העמותה. עמותת "ילדים בסיכוי" מקדמת ילדי פנימיות וילדים חסרי עורף משפחתי, במטרה להעניק להם סיכוי לחיים טובים יותר. 
כשהילדים מסיימים את שהותם בפנימיה הם מקבלים תמיכה וליווי בתוכנית "גשר לעצמאות" שמאפשרת להם מגורים באחת משלושים דירות העמותה ברחבי הארץ.
לצורך העיצוב מחדש של כל הדירות, בית ונוי חיפשו מעצבים מתנדבים. 
ואני קפצתי על המציאה. אפשר גם לעשות את מה שאני כל כך אוהבת וגם לתרום. אני הולכת על זה.
והגעתי לדירת הבנות.
פגשתי בנות נהדרות, מיוחדות, שמחות ומלאות אנרגיות. 
"את באה לחדש לנו כמו מושיק גלאמין?"
"לא, אני באה לחדש לכן כמו אורית לוי....:)..."
ישבתי עם כל בת והקשבתי למי שהיא, למה שהיא רוצה, לאווירה שהיא רוצה לייצר, לחלומות שלה.
וגם ישבנו ביחד לשמוע מה הן רוצות בביחד שלהן, בחלל הציבורי שלהן.
היה חשוב להן חלל שמח ורגוע, נעים, נוח ומפנק.
היה חשוב להן שולחן גדול לסעודות שבת משותפות. שלחלקן אלו סעודות השבת הביתיות היחידות שהן חוות.
ויצאנו לדרך.
בינתיים הצטרפה אלי לדרך, המעצבת המוכשרת, רננה רחמים.
היה לנו מאוד חשוב להיות קשובות לחלומות של הבנות ולהגשים אותם.
היה לנו מאוד חשוב לתת לדירה הרגשה ומראה של בית.
רגוע ושמח, צעיר ורענן.
בחרנו ספה גדולה, רכה ומפנקת והוספנו כורסא בצבעוניות עזה וכיסאות מרופדים.
החלטנו לדאוג למקסימום מקומות ישיבה בסלון. שיספיקו לכל בנות הדירה וגם לכמה אורחים.
בחרנו הרבה כריות צבעוניות ובגדלים ובמרקמים שונים כדי להוסיף חמימות, שמחה ורכות.
הוספנו גם ווילון קפלים בתפירה ייחודית שמוסיף רכות ומאחד את החלל, שטיח גדול ואומנות צבעונית ונהדרת שהשתלבה מקסים עם צבעוניות הכריות.

סלון מפנק, צבעוני, צעיר ושמח. צילום: רותם שמואלי
ציורים נהדרים שהשתלבו נהדר עם הכריות המשמחות. צילום: אורית לוי
קיר הטלוויזיה הקיים היה נתון, ללא אפשרות לשנותו.
מבנה הגבס היה קיים בדירה, שידת הטלוויזיה היתה קיימת.
לא ניתן היה לפרק את מבנה הגבס ולא לצבוע את שידת הטלוויזיה.
אז, אם אי אפשר לשנות- נשתמש בקיים ונמקסם אותו.
את קיר הטלוויזיה צבענו בכחול ג'ינס בשני גוונים ואת שידת הטלוויזיה השארנו כמות שהיא.
במחשבה שניה, נוכחות העץ הגולמי מוסיפה הרבה חמימות וטבעיות.
אתם יכולים לתאר מה רבה היתה שמחתנו כשגילינו ששולחן הקפה שנתרם עבור הבנות תואם כל כך לשידה.
קיר הטלוויזיה. צילום: אורית לוי

קיר הטלוויזיה- פרט. צילום: אורית לוי


כן, נכון שהמזגן מקלקל. אבל תיראו איזו קומפוזיציה ייחודית. צילום: אורית לוי

המעבר מהציבורי לפרטי. צילום: אורית לוי
ואיך החלל הציבורי היה נראה לפני?
מה אתם אומרים? נוצר שינוי?
ומי התורמים לחלל הציבורי?
טמבור תרמו את הצבעים וחומרי הגמר
ביתילי תרמו את הסלון ואת פינת האוכל
קורין שפירא המקסימה מאירופה דקור תרמה את הווילונות
שטיחי כרמל תרמו את השטיח
מירי אברהמי תרמה את שולחן הסלון
אביבה לוברבום תרמה את קומפוזיציית התמונות המשגעת עם התוכן היהודי והעיצוב הייחודי
עידית מתן תרמה את התמונות הנהדרות לסלון שהן מעשה ידיה.
אפילו הבן שלי תרם את מעשר הכספים שלו לקניית אביזרי קישוט. צבעים, הנדימנים, חברים- צבעו, התקינו, הובילו, תלו.
עד...
התוצאה שכל כך משמחת את הבנות.

ובפעם הבאה נספר גם על חדרי הבנות בחלל הפרטי.

בינתיים,
אני מאחלת לבנות הדירה ולכל ילדי העמותה חיים טובים, מאושרים ועם הרבה הרבה סיכוי.

שלכם,
אורית




יום שלישי, 29 באוגוסט 2017

להקשיב. להתרכז. האתגר.

להקשיב.
להתרכז.
לשבת בשקט.
גם במערכת חינוך מודרנית זה אתגר.
גם עבור לומד עצמאי זה אתגר.
הילדים שלנו, וגם אנחנו, נדרשים לעמוד באתגר הזה באופן יומיומי.
הראשון לספמטבר מתקרב. ואיתו השמחה, ההתרגשות, החששות... שלנו, של ילדינו, ושל חלק מילדינו יותר מהאחרים.
בחרתי, לעזור לכם להתמודד עם האתגר. לכן, בחרתי לעסוק באתגר הקשב והריכוז.
נעסוק בנושא זה בהיבט האישי והמקצועי וגם בהיבט העיצובי.
ואתם כבר יודעים שיש קשר הדוק בין השניים.

אני שמחה לארח בבלוג את אורלי אליאור עזרא, שכנתי וחברתי היקרה שתספר לנו את סיפור חייה ותתן לנו, כהורים, עצות להתמודדות עם אתגר הקשב והריכוז של ילדינו. והאמת? תמשיכו לקרוא בכל מקרה, העצות הללו נכונות לכל הורה ולכל ילד.

אורלי יקרה, ברוכה הבאה.
מתי נתקלת לראשונה בנושא אתגר הקשב והריכוז?

שמי אורלי אליאור עזרא נשואה ואימא לשלושה בנים מאותגרי קשב וריכוז.
לפני כעשרים שנה בני הבכור עבר אבחון פסיכודידקטי במסגרת בית הספר וכשישבתי מול הפסיכולוגית ושמעתי לראשונה את המושגים: הפרעות קשב, ריטלין, לקויות למידה, הוראה מתקנת, אבחון נוירולוגי, טיפול תרופתי.... הייתי בשוק. מה זה??? פרצתי בבכי, הייתי מתוסכלת, מבוהלת וכעסתי על עצמי שלא הייתי קשובה מספיק לבני. עד אז חשבתי שהבן שלי עצלן, שהוא בכוונה לא לומד ושבכוונה הוא מפריע למורה בכיתה.
וכך היה עם בני השני. גם הוא אובחן עם הפרעת קשב כבר בכיתה ב'.
אחרי ניסיון  וידע על הפרעות הקשב והריכוז עם שני בנים הבחנתי שבני השלישי הצטרף לנבחרת.
ההתמודדויות בכל בוקר וההתארגנות בבית ומחוץ לבית בבית הספר ומחוץ למסגרת בית הספר היו מאתגרות.
החלטתי לראות את ההפרעה כאתגר ולהיות בהכלה ובהקשבה מלאה לבניי.
שיחזרתי את ילדותי ופגשתי הרבה מכנה משותף ביני לבין ילדי.
מה היה בסיפור חייך שמצאת כמשיק לאתגרי ילדייך?
כשהייתי בת ארבע וחצי, אחי היחיד, נפל במלחמת ששת הימים. 
המשפחה נהרסה והוריי שקעו באבלם העמוק על נפילת בנם היחיד. 
הדבר ניכר במהלך חיי ותפקודי, אשר סבב סביב השכול, והוביל להרבה סבל, כאב, עצב, ותסכול.
כתוצאה מההלם מבשורת האיוב אודות נפילת אחי התחלתי לגמגם.
הגמגום נמשך מספר שנים וכשהגעתי לבית ספר היה לי קושי רב לרכוש חברים. המורים הציעו לאמי לשלוח אותי לבית ספר מיוחד ללמוד דיבור. עלינו לזכור שלפני כחמישים שנה לא היה  מודעות לטיפולים רגשיים ולקלינאות תקשורת. 
כשהייתי כבת אחת עשרה החלטתי ללמד את עצמי לדבר נכון ולהתמודד עם הקשיים בבית הספר. 
היום כשאני מנתחת את מצבי אני מבינה שאני אימנתי את עצמי להתמודד עם הקשיים ועם לקויות הלמידה שלי. ובנוסף התחברתי לפחד שלי ובמקום לברוח דיברתי איתו ועשינו הסכמים שהוא אמור להוות לי מנגנון בטחון ולא לפגוע בי. האימון העצמי הוביל אותי לדיבור נכון ללא גמגום ולהישגים נאים בלימודים. 
סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה וגם שירות צבאי מלא ומאוחר יותר נרשמתי לאוניברסיטה.

איך הגעת לעסוק באימון למאותגרי קשב וריכוז?
לפני מספר שנים קיבלתי הארה רוחנית שהשליחות שלי היא לאמן הורים וילדים מאותגרי קשב וריכוז.
עברתי הכשרות מקצועיות ועם הידע שרכשתי וניסיון של שנים רבות יצאתי לדרך לאמן כל מי שמאותגר קשב וריכוז.
כיום אני עוסקת באימון טיפול בהפרעות קשב וריכוז עורכת הרצאות וסדנאות בנושא.
עם אילו קשיים התמודדת כאמא ומתמודדים הורים לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
כאימא לילדים עם הפרעת קשב, החוויה הכי קבועה ויומיומית שלי הייתה הקושי לתקשר ולהעביר מסר חד וברור.
מצאתי את עצמנו מסבירה, וחוזרת ומסבירה, ומבקשת, ואומרת שוב, ומתחננת, ומאיימת ומנסה כל שיטה אפשרית כדי שהמסר יעבור סוף סוף.
אנחנו כהורים קובעים חוקים ומנסים לאכוף אותם בכל דרך אפשרית אבל הבלאגן וחוסר תשומת הלב ממשיכים לשלוט בסדר היום שלנו.
לפעמים אנחנו פשוט מתייאשים ועושים את הדברים בעצמנו או משאירים אותם כמו שהם כי אנחנו מרגישים שכבר אין לנו יותר אנרגיות להמשיך.

ואילו עצות את יכולה לתת להורים לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
הורים יקרים, אם גם אתם רוצים לדבר כך שהילד שלכם באמת יקשיב לכם, אם חשוב לכם להעביר לו מסרים ולדעת שהוא קולט אותם, הנה כמה טיפים מאוד פשוטים שיעזרו לכם להעביר מסר ברור:
א. כשאתם מדברים עם ילדיכם, היו ממוקדים בהם ובשיחה.
דברו איתם פנים אל פנים, בגובה העיניים, השתדלו להיות קצרים וממוקדים
ולאחר שסיימתם בקשו מהם לחזור על מה שאמרתם.

ב. רוצים לשמור על ילדיכם מרוכז ורגוע ככל שניתן?
דאגו לכך שהימים שלהם יהיו כמה שיותר שגרתיים וקבועים. בלי שינויים חדים, בלי מעברים או תוכניות חדשות או הפתעות.
ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז לא אוהבים יציאות מהשגרה, זה מקשה עליהם פי כמה וכמה להתרכז ולבצע מטלות.

ג. אם בכל זאת נוצר מצב של מעבר או שינוי, דאגו לידע את ילדיכם מראש.
תנו להם זמן להסתגל לרעיון. אל תפתיעו אותם ברגע האחרון.

ד. גם כשהם עוברים על החוקים או לא מקשיבים וזה מכעיס אתכם, זכרו לעשות הפרדה בין הכעס שלכם על ההתנהגות שלהם לבין האהבה שלכם אליו.
הדגישו לו כל הזמן שנכון שאתם לא מקבלים את ההתנהגות שלו אבל אותו אתם מקבלים ואוהבים בכל מצב ובכל זמן.

ה. אם החלטתם להעניש, נסו לא להשתמש במילה "עונש", היא מקטינה ולא ממש מלמדת לעתיד.
השתמשו במילה "תוצאה" ובחרו תוצאה שיש לה קשר ישיר להתנהגות הבעייתית כדי שתהיה שם למידה להבא. שימו לב שהתוצאה מתאימה לחומרת המעשה ולא לחומרת הכעס שאתם מרגישים, כי המטרה שלנו היא לחנך ולא להעניש.

ו. הכניסו לתוך סדר היום של הילד שלכם דברים שיגרמו לילדכם לחוות הצלחה.
משימות שאתם יודעים שהם יעמדו בהם ויצליחו לבצע בלי בעיה. תנו להם את ההרגשה שהם מסוגלים, ותחגגו איתם בשמחה שלהם על שהם הצליחו.
כשילדים חווים גם הצלחות ולא רק כשלונות זה מדרבן אותם לנסות ולא לוותר גם כשקשה להם.

ז. הכי חשוב- תנו דוגמא אישית.
אם אתם מצפים מהילדים שלכם, למרות הקושי שלהם, להקשיב, ליישם, לעמוד בזמנים, להשמע להוראות, תראו להם שגם אתם מסוגלים לעשות את זה. שגם אתם לא מפרים כללים שקבעתם, שגם אתם לא מוותרים אפילו כשקשה לכם, שגם אתם מסיימים כל מטלה ומשימה ולא נוטשים באמצע.

הילדים שלכם רוצים להיות הילדים הכי טובים ומושלמים בשבילכם, הם מנסים, לא תמיד הם מצליחים.
תאהבו אותם על הרצון, על המאמצים. תאהבו אותם בגלל מי שהוא ואל תשוו אותם לילדים של בני המשפחה או החברים לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הייחודיות והמעלות לצד החסרונות כמו שלא משווים דג לציפור כי דג יש לו איכויות שונות מציפור. קבלו אותם כפי שהם ואהבו אותם כפי שהם.

אורלי יקרה, תודה רבה שהתארחת אצלי בבלוג וחלקת בפתיחות ובמקצועיות את הידע שלך בהתמודדות עם אתגר הקשב והריכוז.


ואיך ההיבט העיצובי יכול לסייע לילדים מאותגרי קשב וריכוז?
איך באמצעות עיצוב וארגון סביבת העבודה, נוכל לסייע לילד שלנו להתרכז יותר בקלות?
הנה כמה עצות שלי ודוגמאות שאספתי עבורכם:

א. סדר וארגון.
עזרו לילד שלכם לארגן את סביבת העבודה לפי סדר עבודה מסויים, לפי נושאים.
כמו בפינת העבודה המקסימה הזו:
לוח מודעות מארגן את המשימות ואת התמונות שעושות טוב בלב
לוח מחיק מזכיר מה דחוף
סלסלה מארגנת את החפצים הקטנים
כלי נאה מארגן את כלי הכתיבה
והצבעוניות שקטה, עדינה והרמונית.
ב. הגדרת פינת העבודה באמצעות צבע.
אם ילדכם חולק את חדרו או את סביבת העבודה שלו עם אח נוסף, עלול להיווצר בלבול, מריבות או אי סדר שנובע מחוסר בהירות לגבי הגדרת המיקום של כל אחד.
הגדירו לכל ילד את פינת העבודה שלו באמצעות צבע ותחסכו הרבה באלאגן.
כמו בפינת העבודה המתוקה הזאת:

ג. גם אם ילדכם מתגורר לבדו בחדר, יעזור לו אם תגדירו עבורו את פינת העבודה באמצעות צבע.
ובכלל, הגדרת אזורים בחדר, יכולה לסייע לילדכם בארגון ובהתאמה לפעולות שונות בסדר היום.
למשל, הגדרת אזור השינה וההתרגעות בצבעי כחול-ירוק היוצרים רוגע.
והגדרת פינת העבודה באמצעות צבע המעורר חשיבה ומשפר למידה והתעמקות- כמו הצהוב למשל:

ד. אם ילדכם זקוק למנה גדושה של רוגע ונראה לכם שצבע יסיח את דעתו, בחרו בעיצוב סקנדינבי בהיר, טבעי ונקי.
והקפידו על תאורה טבעית מקסימלית.
שימו לב, שגם כאן, פינת העבודה מוגדרת. נכון, לא באמצעות צבע, באמצעות תומכי המדפים שממסגרים ותוחמים את שולחן העבודה.

ה. בכל מקרה, ובכל סגנון עיצוב עזרו לילדכם להימנע מעומס צבעוניות, עומס קישוטיות ועומס חפצים בסביבת העבודה שלו.
זה יעזור לו לארגן את מחשבותיו בבהירות.
ו. ואם בגלל מצוקת מקום, או בגלל שאתם בכלל לא אוהבים פינת עבודה אישית לכל ילד (כמוני...) לפחות, תדאגו ששולחן המטבח או שולחן המסדרון בו יישב הילד שלכם לעבוד- יהיה נקי ומסודר וללא גירויים מסיחים.
והאמת?
כל מילה כאן כל כך מתאימה לכולנו.
בדור המסכים. בדור המסיחים.
בדור בו להקשיב ולהיות קשובים זה אתגר.
בדור בו להתרכז ולהיות מרוכזים זה אתגר.
נעזור לעצמנו להגדיר
נעזור לעצמנו לצבוע את ההגדרה
בצבע, בצורה, באור
שיעזרו לנו.
להקשיב. להתרכז.
ולצלוח את האתגר.

שנת לימודים טובה לכולנו!

שלכם,
אורית

יום רביעי, 16 באוגוסט 2017

כתמים? ברוכים הבאים!

"אורית, את יכולה לייעץ לי איזו ספה לקנות?"
"אין לי מושג איזה ריפוד לבחור שגם יישאר יפה לאורך זמן".
"קנינו ספה לפני שנתיים והיא כבר נראית נורא".
"אני רוצה שהבית שלי יהיה בית מאפשר, שהילדים ירגישו משוחררים, ובגלל זה הספה נראית כמו שהיא נראית".
"אורית, יש לך רעיון איך להסתיר את הכתמים?"

מוכר לכם?
אני בטוחה שכן
.
הרצון לאפשר לילדים שחרור מתנגש לפעמים עם הרצון ליצור בית נעים ואסתטי.
אנחנו מוצאים את עצמנו נלחצים כשהילדים אוכלים על הספה או קופצים על הספה 

או מוצאים את עצמנו מוותרים על ספה נעימה ויפה בסלון.
ואף אחת מהאפשרויות לא נעימה לנו

אנחנו לא רוצים להלחיץ את הילדים ולא רוצים לגור בסלון מוזנח.
ולא. כיסוי ספה הוא לא אופציה.

יש פתרונות.
בדים דוחי כתמים, בדים קלי ניגוב.
לא תמיד פתרונות מושלמים. אבל חיים איתם בשלום.

יש מי שלא מספיק לה רק לחיות בשלום עם הלא מושלםיש מי שרוצה שהלא מושלם יהפוך למושלם.
ויש מי שהצליחה להפוך את הלימון ללימונדה ואת הכתמים לעיצוב.
ואני מדברת על אירנה ארצי.
בחורה מוכשרת ויצירתית בוגרת המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר שעבודת הגמר שלה תתן פתרון לכל הספות ולכל הילדים בעולםוכמובןגם להורים שלהם.
אירנה יקרה, ברוכה הבאה לבלוג שלי.
ספרי קצת על עצמך.
אני בת 30. אם לילדה מדהימה בת שנתיים. מתגוררת ברעננה. בוגרת שנקר עם תואר ראשון בעיצוב טקסטיל, מחזור 2017. בדרך לכבוש את העולם :) - אמן!
מה שם הפרויקט שלך? שם הפרוייקט הוא: stained- מוכתמים.

בחרת דווקא את נושא הכתמים והפכת אותו לפרויקט. מעניין
איך הגעת לזה?
הפרויקט החל כמטלה לכתיבת עבודה עיונית על "תיאוריה שתהפוך לפרקטיקה מעשית". היינו צריכים לבחור אחד מחמישה נושאים, לקרוא מאמרים בנושא ולחשוב על רעיון לפרויקט מעשי אותו אנו עומדים לבצע בתיאוריה, על ידי תיאור כל השלבים מהרעיון ועד לביצוע הסופי.
אני בחרתי בנושא הבזות, מושג שנטבע ע"י יוליה קריסטבה- תיאורטיקנית ופילוסופית, בזוי זהו כל מה שנפרד מגופינו והופך לאחר- ללא רצוי; דם, רוק, שיער ועוד. כל מה שדוחה אותנו מצד אחד, אך מעורר בנו סקרנות ומשיכה לא מוסברת. לאחר קריאת מאמרים בנושא והתעמקות בנושא הכתמים, איתרתי ספריי הדוחה כתמים לחלוטין. מתוך כך נולד הרעיון של יצור בד המשלב בתוכו חומרים הידרופוביים (דוחי נוזלים) והידרופיליים (סופחי נוזלים), כך שברגע שנוזל יבוא במגע עם הבד הוא ייתפס רק לאזורים שנקבעו מראש ויחשוף במקום כתם אמורפי היוצר מוטיב או דוגמא.
המשכתי לחקור לעומק את הנושא בחיפוש אחר החומר  ההידרופובי שמשרת באופן משביע רצון את המטרה. בחרתי בשילובי חומרים שונים וסרגתי סריגים שונים בהם התעללתי אחר כך עם קפה, יין וחומרים נוספים על מנת לוודא כי הרעיון אכן עובד. בסופו של דבר הגעתי לחומר המושלם ולאחר בדיקת מינונים הצלחתי לייצר בד מאוד יציב היכול לשמש כבד ריפוד ובעצם כך גם לחסוך את עניין תיפורי הצד שצריכים לייצר בריפוד ספות וכורסאות כאשר משתמשים באריג שלו אין את יתרון האלסטיות שיש לסריג.
בפרוייקט הגמר בחרתי אכן להציג את יכולות הבד כבד ריפוד וכשטיח, למרות שניתן להשתמש בו גם כבד לאופנה. בחיי היומיום שלנו נוזלים נשפכים סביבנו באופן תדיר, ביחוד כשמוסיפים ילדים למשוואה ☺ . אני מציעה פתרון לאירוע מצער שיכול להפוך לחוויה זיכרון המעלה בנו חיוך.
Patent pending
אלול מגיע ומביא איתו בכנפיו חשבון נפש.
על הכתמים בחיינו
על הלימון ועל הלימונדה.
אירנה מלמדת אותנו מבט קצת אחר על הקושי, על הכתמים,
על החיים.
אז מה דעתכם?
איך הספה החדשה והחיים החדשים שלכם הולכים להיראות?
שתפו אותי!

שלכם,
אורית



תמונות ספות הסלון מבדים דוחי כתמים וקלי ניגוב:
עיצוב: אורית לוי
צילום: נויה שילוני חביב, אורית לוי


תמונות פרוייקט מוכתמים:
עיצוב: אירנה ארצי
צילום: 
Achikam Ben Yosef ואירנה ארצי