אלף. בית כחול לבן

כחול לבן......

כל מי שמכיר אותי יודע, שיום העצמאות זה החג שאני הכי אוהבת.
הכי.
מכל החגים.
מאז שאני זוכרת את עצמי.
תמיד אני מתרגשת ביום העצמאות.
תמיד אני מתרגשת כבר הרבה ימים לפני יום העצמאות.
תמיד זו התרגשות מרוממת כזו.
תמיד זו התרגשות מלווה בהרבה צער וכאב על כל מה שעברנו עד שזכינו להגיע לעצמאות.
תמיד זו התרגשות שעוברת דרך יום השואה והגבורה
והתרגשות שעוברת דרך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
ואני מתרגשת דווקא מתוך תודעת הימים הללו,
אני מתרגשת התרגשות מלאת הכרת הטוב
על כל הדרך הקשה שעברנו עד שהגענו לארץ
ועד שהגענו לעצמאות מדינת ישראל בארץ ישראל....
על כל מה שיש לנו פה במדינה המתוקה והמקסימה שלנו
אני מתרגשת התרגשות מלאת התפעלות מכל צעד שהמדינה המקסימה שלנו מתקדמת.
אני מתרגשת מכמה שזה לא מובן מאליו.
אני מתרגשת מכמה שניסו שמסלול ההיסטוריה שלנו יהיה שונה וכמה שלא הצליח להם. והצליח לנו.
בסייעתא דשמיא מופלאה ועצומה.
התמונה ברשות ובאדיבות "אות לי"
אני כל כך אוהבת את יום העצמאות.
אני כל כך מתרגשת מיום העצמאות.
אני כל כך מתפעלת מכל האנשים הענקיים שלקחו ולוקחים חלק בהקמת המדינה, בהגנה עליה, בפיתוחה, בקידומה.
תמיד אני מתרגשת מכל מה שקשור ליום העצמאות.
אני כל כך מתרגשת ממילות ההמנון "התקווה".
ככה.
כמו שהן.
אמתיות, ואותנטיות ונוגעות.
הבית הראשון והפזמון של השיר "תקוותנו" בכתב ידו של נפתלי הרץ אימבר ועם חתימתו, תרס"ח (1908) מתוך "ויקפדיה"
אגלה לכם סוד.
אבל אל תגלו לאף אחד, טוב?
כשהייתי בכיתה א', העתקתי על דף את מילות ההמנון הלאומי שלנו,
את מילות "התקווה".
(מאיפה העתקתי? אני לא זוכרת...... כי הרי לא היה אז אינטרנט.....)
הדבקתי את הדף עם מילות "התקווה" על דלת החדר שלי
והחלטתי שאני מתאמנת ולומדת את ההמנון בעל פה.
ושרתי לעצמי את "התקווה" שוב ושוב ושוב..........
אם הגעתם עד כאן,
אז גם די ברור לכם
שאני מתרגשת מכל מה שכחול ולבן.
אני מתרגשת לראות את דגל ישראל מתנוסס על תרנים, מרפסות ומכוניות.
אני מתרגשת מילדים בכחול ולבן הולכים בשמחה לטקס או למסיבה.
אני מתרגשת ומודה
על כך שזכיתי להיוולד בארץ הזו
במדינה הזו
בתקופה הזו.
(ולא, אני לא עיוורת ולא נאיבית ולא נסתרות מעיני כל הבעיות והמחלות של מדינתנו היקרה.
אני מתייחסת אליהן כמו שאני מתייחסת לגיל ההתבגרות של ילדי.
אבל,
זה נושא לפוסט אחר).
ואני גם מתרגשת וגאה לקנות מוצרים כחול לבן.
אני כל כך שמחה ללבוש חולצה עם תו :"מיוצר בישראל".
ואני כל כך מרגישה בכך שעשיתי עוד משהו למען המדינה שלנו ולמען האנשים העמלים במדינה שלנו.
ובאמת, קניית תוצרת הארץ היא עניין לאומי ממדרגה ראשונה.
וזה התחיל עוד לפני קום המדינה.
היישוב העברי בארץ הבין שחלק מקיומו העצמאי פה, בארץ ישראל, הוא היכול לקיים את עצמו.
הוא הבין שעליו לחתור לעצמאות כלכלית.
עוד בתקופת טרום המדינה, התחיל היישוב בצעדים ליצירת עצמאות כלכלית.
דוגמא לכך, היא הקמת נמל תל אביב:
"עם תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936 הוכרזה במסגרתו שביתה בנמל יפו, ועל מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו ועליו התבססו כלכלת היישוב הוחלט להקים נמל חלופי בתל אביב..." (ויקיפדיה)
בתחילת הדרך המושג ב"תוצרת הארץ" התייחס בעיקר לתוצרת החקלאית וליכולת הבסיסית הפשוטה להזין את תושבי הארץ.
המוסדות הלאומיים התגייסו לתעמולה לחיזוק תוצרת הארץ ולחיזוק החקלאים הישראלים.
עם הזמן, התרחב המושג "תוצרת הארץ" גם מעבר לתחום החקלאי וכלל את כל מוצרי הצריכה. מבירה ועד נעליים, מטקסטיל ועד גפרורים.
במדינת ישראל הצעירה המושג "תוצרת הארץ" כבר כלל את כל מוצרי התעשייה בארץ.
התפיסה במדינה הייתה שרק אם נדאג בעצמינו לעצמינו נוכל להתקיים כעם חופשי בארצנו.
(מבוסס על מידע מתוך אתר הספרייה הלאומית).
והיום.........?
היום אני תורמת את חלקי בעידוד תוצרת הארץ.
היום אני תורמת את חלקי בהיותנו עם חופשי בארצנו.
היום אני פותחת במיזם:
"אלף. בית כחול לבן – נשים יוצרות עיצוב בית ישראלי".
בתור מעצבת הום סטיילינג, אני מכירה את הקניות בסין,
אני מכירה את הקניות באתרים מחו"ל......
אני מכירה את החיפוש של הכי זול...
אבל, הזול עולה לנו ביוקר....
בואו נעצב את הבית שלנו ביצירות תוצרת הארץ.
בואו ניתן את המתנה שלנו למדינת ישראל שלנו ונעודד צריכה מקומית.
בואו נעודד יוצרות ישראליות שיוצרות באהבה, פה. במדינה שלנו.
בואו נכניס הביתה ערך.
ערך של כחול לבן.
ערך של עצמאות.
ערך של ציונות.
ערך של הכרת תודה לכל מי שעובד פה, יוצר פה ונותן פה את הלב.
מה זה אומר?
מהיום ועד יום העצמאות.
כאן בבלוג ובדף הפייסבוק העסקי שלי-
נפגוש כל יום
יוצרות ישראליות היוצרות מוצרי עיצוב להלבשת הבית.
יוצרות מוכשרות, מקוריות,
דתיות וחילוניות,
מהעיר ומהכפר,
מהצפון ומהדרום,
מהמרכז ומהפריפריה.
יוצרות בעץ ובטקסטיל,
יוצרות בזכוכית ובבטון.
מנגרות ותופרות,
מציירות ומלחימות....
נכיר אותן, נכיר את מוצריהן, נקבל מהן הטבה שווה (רק לקוראי הבלוג!), 
נקבל מהן עצה, נקבל מהן הדרכה.
ו...
תקבלו ממני כל יום טיפ שווה להלבשת הבית בכחול ולבן.
וגם....
נשמע מכל אחת מה זה כחול לבן בשבילה.

אז.....
שווה לכם להירשם כמנויים לבלוג!
(בטור שבצד ימין)
וככה תקבלו ראשונים את העדכונים, את הטיפים ואת ההטבות.
ותהיו הראשונים להכניס לבית שלכם
כחול לבן.

שלכם,
אורית
0527203802





תגובות

  1. אורית יקרה,את כל כך מרגשת בפוסט הזה כתמיד ואולי יותר מתמיד! האוטנטיות שבה את משלבת את כישורייך המקצועיים עם ההוויה המלאה של אישיותך, ערכייך, ההסטוריה האישית שלך והזיקה ללאומיות היהודית והישראלית הם בעצם העדות הכי עוצמתית ליחודיות שלך כמעצבת פנים ומלבישת בתים! בדיוק באופן הזה את מסייעת ללקוחותייך להפוך את המרחב הביתי לכזה שתואם את המרחב האישי הפנימי שלהם! ישר כוח ובהצלחה תמיד בעז"ה!

    השבמחק
    תשובות
    1. איזו תגובה מרגשת ומחממת את הלב!! תודה רבה ממש!

      מחק

הוסף רשומת תגובה

תודה! איזה כיף שאתם כותבים תגובה!
תגובתכם תפורסם לאחר שהיא תאושר.

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

חדר שהוא פרס. לכל מי שנכנס אליו.

אלף.בית. כחול לבן- המתנה שלי, שלנו לשבעים שנות

"מה? אתה מרשה לאשתך לעסוק בעיצוב פנים?"